ניתוחים וטיפולים

היצרות תעלה צווארית ופריצות דיסק צוואריות

ניתוחים לטיפול בהיצרות תעלה מרכזית צווארית ובפריצות דיסק צוואריות נועדו בעיקר להפחית את הלחץ על חוט השדרה או על שורשי העצבים כדי להקל על הכאב ולמנוע נזק נוירולוגי נוסף. 

קיימות מספר גישות ניתוחיות נפוצות: 

• דיסקקטומיה או קורפקטומיה צווארית בגישה קדמית וקיבוע (ACDF/ACCF): הניתוח מתבצע דרך חתך קטן בחלק הקדמי של הצוואר. הדיסק או גוף החוליה בגובה הלחוץ מוסרים לחלוטין, והמרחב שנוצר מקובע באמצעות שתל עצם ומשתל כדי לשמור על יציבות עמוד השדרה.

• החלפת דיסק צווארי מלאכותי בגישה קדמית (ADR): הדיסק הפגוע מוחלף בדיסק מלאכותי במטרה לשמור על טווח התנועה הטבעי של הצוואר, בניגוד לקיבוע.

• פורמינוטומיה צווארית בגישה אחורית: גישה זו מתאימה בדרך כלל לפריצת דיסק צידית שאינה מפעילה לחץ על חוט השדרה עצמו. הפתח (foramen) שדרכו יוצא העצב מורחב כדי לשחרר את הלחץ עליו.

• למינקטומיה עם או בלי קיבוע בגישה אחורית: ניתוח לטיפול בהיצרות תעלה נרחבת יותר (במספר גבהים). מסירים חלק מהחוליה האחורית (למינה) כדי להרחיב את התעלה, ולעיתים יש צורך בקיבוע נלווה. 

הבחירה בסוג הניתוח תלויה במיקום הבעיה, בחומרתה, בגיל המטופל ובמצבו הבריאותי. רוב הניתוחים כיום מבוצעים בגישות זעיר-פולשניות, מה שמוביל לרוב להחלמה מהירה יותר ופחות כאב לאחר הניתוח.