ניתוחים וטיפולים
היצרות תעלה צווארית ופריצות דיסק צוואריות
ניתוחים לטיפול בהיצרות תעלה מרכזית צווארית ובפריצות דיסק צוואריות נועדו בעיקר להפחית את הלחץ על חוט השדרה או על שורשי העצבים כדי להקל על הכאב ולמנוע נזק נוירולוגי נוסף.
קיימות מספר גישות ניתוחיות נפוצות:
-
דיסקטומיה או קורפקטומיה צווארית בגישה קדמית וקיבוע (ACDF/ACCF): הניתוח מתבצע דרך חתך קטן בחלק הקדמי של הצוואר. הדיסק או גוף החוליה בגובה הלחוץ מוסרים לחלוטין, והמרחב שנוצר מקובע באמצעות שתל עצם ומשתל כדי לשמור על יציבות עמוד השדרה.
-
החלפת דיסק צווארי מלאכותי בגישה קדמית (ADR): הדיסק הפגוע מוחלף בדיסק מלאכותי במטרה לשמור על טווח התנועה הטבעי של הצוואר, בניגוד לקיבוע.
-
פורמינוטומיה צווארית בגישה אחורית: גישה זו מתאימה בדרך כלל לפריצת דיסק צידית שאינה מפעילה לחץ על חוט השדרה עצמו. הפתח (foramen) שדרכו יוצא העצב מורחב כדי לשחרר את הלחץ עליו.
-
למינקטומיה עם או בלי קיבוע בגישה אחורית: ניתוח לטיפול בהיצרות תעלה נרחבת יותר (במספר גבהים). מסירים חלק מהחוליה האחורית (למינה) כדי להרחיב את התעלה, ובדרך-כלל יש צורך בקיבוע נלווה.
הבחירה בסוג הניתוח תלויה במיקום הבעיה, בחומרתה, בגיל המטופל ובמצבו הבריאותי. רוב הניתוחים כיום מבוצעים בגישות זעיר-פולשניות, מה שמוביל לרוב להחלמה מהירה יותר ופחות כאב לאחר הניתוח.
היצרות תעלה מותנית ופריצות דיסק מותניות
ניתוחים לטיפול בהיצרות תעלה מרכזית מותנית ופריצות דיסק מותניות נועדו להקל על כאב ולחץ עצבי כאשר טיפולים שמרניים אינם מספיקים.
-
למינקטומיה (Laminectomy): גישה ניתוחית אחורית עבור טיפול בהיצרות התעלה המותנית ולחץ על שק העצבים. בניתוח זה מסירים חלק מהחוליה האחורית (למינה) והרצועות המעובות, על-מנת ליצור מרחב גדול יותר לתעלת השדרה ולשחרר לחץ משק העצבים. ניתן לבצע ניתוח זה בטכניקה פתוחה או בטכניקות זעיר פולשניות בחתכים קטנים יותר.
-
דיסקטומיה (Discectomy): טיפול ניתוחי בפריצות דיסק הלוחצות על שק העצבים או שורשי העצבים. בניתוח זה מסירים בזהירות רק את החלק של הדיסק שפרץ ולוחץ על העצב מבלי לפגוע בדיסק כולו. ניתן לבצע את הניתוח בגישה פתוחה, אך לרוב הוא מבוצע בטכניקות זעיר פולשניות דרך חתך קטן יותר, תוך שימוש במיקרוסקופ או אנדוסקופ לדיוק מרבי וכדי למזער פגיעה בשרירים וברקמות הסובבות.
-
בשני סוגי הניתוחים הלמינקטומיה והדיסקטומיה, לעיתים נדירות, אם יש חשש לאי-יציבות של עמוד השדרה לאחר הסרת הלחץ, ייתכן שיהיה צורך לשלב גם ניתוח קיבוע חוליות (Spinal Fusion) כדי לייצב את האזור.
הזרקות תחת רנטגן לעמוד השדרה המותני
-
בלוק שורשי סלקטיבי: זריקת סטרואידים לאיזור הפורמינה (צידי) ליד שורש עצב הלחוץ בדרך-כלל על-ידי דיסק, אך לעיתים הלחץ נגרם מציסטה או אוסטאופיט (בליטת עצם). מטרת הזריקה היא אבחנתית וטיפולית, כלומר הקלה בכאב הרדיקולרי לאורך הרגל.
-
בלוק אפידורלי: זריקת סטרואידים לחלל האפידולי (מרכזי) ליד שק העצבים הלחוץ בדרך כלל כתוצאה מהיצרות התעלה המרכזית. מטרת הזריקה היא אבחנתית וטיפולית, כלומר הקלה בתסמיני הקלאודיקציה בעכוזים ובירכיים בזמן עמידה והליכה.
-
בלוק למפרקים הפצטאריים: זריקת סטרואידים לתוך המפרקים הפצטאריים במקרים בהם מפרקים אלה מורחבים ומודלקים.
-
גלי רדיו (Radio-frequency): שימוש באנרגיית חום ממוקדת על-גבי מחטים על-מנת לנטרל את עצב ה-medial-branch המעביר כאב מאזור המפרקים הפצטאריים. הליך זה מציע הקלה בכאבים המכניים (כיפוף, ישור וכיפוף לצדדים של הגב) למשך תקופה ממוצעת בת כשנה.
-
בלוק למפרקים הסקרו-אליאקים: זריקת סטרואידים למפרקים המחברים בין האגן לעמוד-השדרה במקרים של דלקת חריפה או כרונית.
שברים אוסטאופורוטיים בעמוד השדרה
שברי דחיסה של חוליות עמוד השדרה הגבי והמותני נפוצים אצל מטופלים הסובלים מאוסטאופורוזיס. במטופלים אלו הסובלים מכאבים עזים בגבם, לעיתים עם הקרנה למותניים והגבלה משמעותית בניידות ובתפקוד היום-יומי ניתן לשקול טיפול ניתוחי זעיר-פולשני.
-
קיפופלסטיה (Kyphoplasty) - זוהי הפרוצדורה הנפוצה והמתקדמת יותר בה מחדירים בלון זעיר אל תוך החוליה השבורה דרך חתך קטן בעור. הבלון מנופח כדי ליצור חלל בתוך החוליה. לאחר מכן, הבלון מוצא והחלל שנוצר ממולא בדבק עצם (צמנט רפואי) המתקשה במהירות.
-
ורטברופלסטיה (Vertebroplasty) - פרוצדורה דומה אך פשוטה יותר, בה מבוצעת הזרקה ישירה של דבק עצם אל תוך החוליה השבורה תחת הנחיית שיקוף רנטגן, ללא שימוש בבלון להרחבת החוליה.
מטרת פרוצדורות אלה - ייצוב השבר והפחתת משמעותית של הכאב הנגרם מהתנועתיות של חלקי השבר.
חשוב לציין כי לצד הפרוצדורות הכירורגיות, הטיפול במחלה עצמה כולל התערבות תרופתית (כמו ביספוספונטים), תוספי תזונה (סידן וויטמין D) ופעילות גופנית בונה עצם כדי למנוע שברים עתידיים.
